בן גיזלה ואדוארד, נולד ביום ז' בכסלו תרפ"ג (27.11.1922) בעיר ניטרא, סלובקיה ועלה ארצה בשנת 1939. בחוץ-לארץ סיים בית- ספר תיכון. הוריו ואחותו נספו בתקופת מלחמת-העולם השנייה. בארץ הצטרף לקבוצת הנוער אשר היתה בהכשרת "גורדוניה" בקבוצת שילר. שם עבד בנגרות ובגידול בקר ונודע בקרב חבריו כחובב אמנות ואף כצייר מחונן וכחבר נעים-הליכות וחביב על כל מיודעיו. אמן בכל הוויתו, אוהב את היפה והטוב. באחד ממכתביו כתב: "...למען היפה והטוב אנו חיים; רק את הצד הזה רצוני להרבות לי ולכל אלה שמסביבי..."

יום-טוב התנדב לצבא הבריטי במלחמת-העולם השנייה ושירת בו בשנים 1941-1946, בארץ ובמצרים. גם בימי שירותו זה השתלם בציור. בשלהי המלחמה התמסר לעבודה בקרב הפליטים ולימד את הצעירים שבהם.

אחרי שובו מהצבא הצטרף לקיבוץ כפר מסריק שבעמק זבולון, שם נשא אישה. התמסר לעבודת המשק, וראה בה מקור לחוויה עמוקה.

יום-טוב היה בין מלווי השיירה לקיבוץ יחיעם הנצור. עם צאתו אמר לחברו הטוב: "אם לא אשוב, אדע בשביל מה נפלתי". ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב. ויום- טוב ביניהם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.

הקיבוץ הקדיש חוברת-זיכרון לשני חברים ששכל: "לזכר חברינו לאצי ואריה" (אייר תש"ט) והחליט שבית-התרבות בכפר מסריק ישא את שמם (של לאצי ואריה). השאיר בעיזבונו ציורים רבים בעלי ערך אמנותי.